יצירותיו של אלקלעי כוללות מיצבים, פיסול, צילום, וידאו והדפסים בטכניקת אקווטינט. הוא חוקר את היחסים הזמניים והמרחביים בין משכים, ממדים, ומסלולים שליליים וחיוביים או אופקיים ואנכיים. הבלתי מוחשי – צללים, נפח, אוויר, תנועה, מרחק – מצטבר לעיתים קרובות ביצירותיו של אלקלעי, על ידי שילוב טכניקות קלאסיות או חומרים עם טכנולוגיות עכשוויות או על ידי איתור פערים בין תחומי מדיה שונים.

חלק מהעבודות של אלקלעי עטופות באווירה מיסטית, טקסית או מורבידית, בעודן מציגות ומאכלסות טקסים פנימיים או מיתולוגיות פרטיות. לעיתים, מושתלים מאפיינים אוטוביוגרפיים בעבודות, המתייחסות לחוויות קולקטיביות של תקופת החיים שלנו. ניתן לראות את יצירות אלה כפורטרטים קונספטואליים שמתרחקים מהספיציפיקציה של גוף פיזי, ונעים לעבר המטפיזי.

הרקע של אלקלעי בצילום מאפשר לו לחשוב על צילום כסוג של נקודת התחלה לתרגום ומניפיסטציה של הדימויים לתלת-מימד. הפרקטיקה שלו מרחיבה את היבט הזמן של הצילום ואת הפוטנציאל המרוחב שלו, בעוד שהוא מתמקד ביחס הסיבתי והאינדקסלי בין הסימן והסימון שלו. הזמן והמרחב הדרושים לניסוח הסימן מיוחסות כמגבלות יצירתיות. באופן כללי, אלקלעי חוקר את הרפלקסיביות הטבעית של תמצית התמונה, את איכות המעגליות האינסופית שלה, ואת הדרך הפנומנולוגית המשפיעה על גוף האדם, על תפיסתו ועל החוויה הרגשית שלו בעולם.