גיל יפמן

בעבודתו יפמן מציע פרשנות חדשה ושונה לסממני התרבות העכשווית, על ידי טרנספורמציה ופירוק של מיתוסים ומקורות קנוניים מאמונות ומסורות שונות. לכדי יצירת עולמות פנטסטיים בהם דמויות בעלות זהויות מגדריות, חברתיות ופוליטיות חמקמקות משמשות כגיבורי תרבות אלטרנטיביים. דרך קשת רחבה של פרקטיקות ומדיה, ועם נטייה לאומנות הסריגה, שאותה רואה יפמן כבעלת תכונות טיפוליות, נותן האמן צוהר להתעכב על טראומות אישיות וקולקטיביות, כמו גם לשקף דפוסים אובססיביים חוזרים ונשנים בתכונות האנושות. כך, יפמן מאתגר הגדרות נורמטיביות של "האחר" ובוחן את הדרך בה אותן טראומות מתוות זהות אחידה ומובנית.

פעולת הסריגה דומה לכתיבה: תנועות ארוכות, מהירות, מחושבות בקפידה ומונוטונית, אוסף הברות שיוצרות נרטיב, האובייקט. הטקסטים וההקשרים הופכים למרקמים המציעים בחינה אלטרנטיבית, השתקפות ופרשנות נוספת לנושאים דוגמטיים.

יפמן סיים את לימודיו בבצלאל בשנת 2003 וקיבל מלגה דו-שנתית בתכנית 'עלמה' ללימודי תרבות יהודית, בשנים 2008-2010. הוא חתן פרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר לשנת 2017, וזכה ב"פרס האמן הצעיר" שניתן על ידי משרד התרבות והמדע הישראלי, 2010. תוכניות הרזידנסי בהן השתתף כוללות את המרכז לאמנות עכשווית Aomori, יפן 2015, IDA Schir Residency, הנובר 2014, Fountainhead Residency, מיאמי 2014, שהות אמן, שניתנה על ידי NRW Kunststiftung and the Bronner Family, דיסלדורף 2011-12.

עבודותיו קיימות בכמה אוספים פרטיים וציבוריים, ביניהם: המוזיאון היהודי, ניו יורק, אוסף משפחת רובל, מיאמי, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון הרצליה לאמנות, אוסף משפחת שוקן, תל אביב, אוסף משפחת ברונר, דיסלדורף, ואוספים פרטיים.

תערוכות יחיד שנבחרו כוללות: "קיבוץ בוכנוולד", מוזיאון תל אביב 2018, "גוף העבודה", מוזיאון חיפה לאמנות 2017, "השמלה השלישית", גלריה לאמנות דנה, קיבוץ יד מרדכי 2016, "לי אתה יפה – מפרץ מיר ביסטו שיין ", רונלד פלדמן לאמנות, ניו יורק 2014," ח "הקונטיינר, טוקיו 2013," בתמורה ", גלריה דביר, תל אביב 2011.

תערוכות קבוצתיות נבחרות כוללות: "אימה ועונג", מוזיאון האמנות Weatherspoon, NC, 2018, "הביאנלה הקווירית – מה אם אוטופיה", L.A. 2018, "הפרה: נשים בשואה ורצח עם", גלריית רונלד פלדמן, ניו יורק, 2018, "ארוגים ולא מסתבכים", מוזיאון תל אביב 2017, "(SIGNAL)", סמק מלון, ברוקלין, ניו יורק 2016, "קומזיץ", מוזיאון ה- KIT, דיסלדורף 2016, "מעבר – יום לנצח ", מרכז לאמנות עכשווית לאומורי, אומורי, 2015," אחר – אני מישהו אחר ", אספאס קולטורל לואי ויטון, פריז 2013," על טיפשות "מוזיאון פתח תקווה 2013," גליציה מון אמור "," גוף ללא גוף ", מוזיאון ג'ורג 'קולבה, ברלין 2011," ביאנלה Animamix – למשוך ולתקוף ", מוזיאון MOCA, טייפה, 2009.

גיל יפמן מיוצג על ידי רונלד פלדמן לאמנות, ניו יורק.

קראו עוד

עבודות

טומטום

2012 סריגה, Faraday cage, סאונד 200X200X200 ס"מ

(…המצורעת אינה פורעת, ואינה פורמת, ולא עוטה על שפם; אבל יושבת היא חוץ לעיר, ומודיעה לאחרים שהיא טמאה. ולא המצורעים בלבד, אלא כל המטמאים את האדם חייבין להודיע לכול, שהן טמאים, כדי שיפרשו מהן–שנאמר "וטמא טמא, יקרא" (ויקרא י"ג,פסוק מ"ה) ,הטמא מודיע שהוא טמא. וטומטום ואנדרוגינוס פורע ופורם ועוטה על שפם, מפני שהוא ספק…). צרעת, הלכה 10, משנה לתורה, רמב"ם.

מבחינה אטימולוגית, מקור המילה 'טומטום' הוא שילוב של אטום ובלתי ברור, דו משמעי, המשמש לתיאור אנדרוגינוס עם אברי מין לא ברורים – כלומר אברי מין המופיעים ובעיקר נראים שונים מאחרים.
בזכות התלבטויותיו ההלכתיות של רמב"ם, ובייחוד בנוגע לחוקי הכשרות, רכש טומטום את הקונוטציה הפונטית המפוקפקת של תומאעה או "הלא טמא", עד היום, משמעותה העברית המודרנית זכתה בתור גנאי הנוגע לטמטום – מסלולי אטום וסתומים של חשיבה והתנהגות מקובלות.
פרויקט זה נועד להתייחס גם לנקודות התצפית ונקודות התורפה של טומטום ושל האנדרוגינוס וכל הנשלטים האחרים והגינויים, ובהתאם למסורת ההטרוטופית של "ספינת המצורעים" של פוקו, הוא מציע דיאלקטיקה נוקבת בה הטומטום שבתוכנו כולנו הוא, הן בציבור והן ברמה האישית, ולמרות ההדרה האלימה המובנית בחברה המערבית, הסוכן החשוב ביותר לשינוי והתפתחות מאז שחר המין.

קראו עוד