משה רואס מביא לסטודיו אובייקטים שצורת מבניותם השתנתה על ידי הטבע והזמן. אלו יכולים להיות חתיכות עץ, חבל, או מתכת הנישאו על ידי הים, היער, או המדבר. הוא משלב אותם עם מתכות, טקסטיל וחומרי אומנות נוספים שהוא יוצר.

עבודותיו של רואס הן מניפסט של נוסחה; לוגיקה החותרת תחת מאזן של משקלים וצורות. הגופים שלהם מעוררים את החושים של הצופה, יוצרים קולות בלתי-מוחשיים, ומפעילים מערכת מדויקת אך בלתי נראית שמתקשרת עם המציאות בתדרים מוצפנים.

בסופו של דבר, בלב יצירתו נמצא הרצון לייצר מפגש עם יופי. למלא את חלל הריק ביופי המצוי בפעולה הפשוטה אך המיומנת של אדם שתופר לעצמו בגד באמצעות חוט ומחט. יופי בתת מודע של ילד שמשחק עם ענפי עץ, שותל אותם באדמה, ולאחר מכן מניח עליהם אצטרובל. האמנות של רואס מציגה תוצאה מורכבת של שרשרת פעולות אמנות פשוטות, או משחק עם אלמנטים וגילויים, המאפשרים לצופה להפליג רגע בדמיונו ולמלא את הריק בשמחה ורגש.