אורית סימן-טוב (נ.1971) היא צלמת המתגוררת ופועלת בחיפה, בוגרת המחלקה צילום באקדמיה לאמנות בצלאל ירושלים.

סימן-טוב עוסקת באינטראקציה בין סוגים של אתרים לבין המבקרים בהם, ובאופן שהאינטראקציות האלו יוצרות "מרחבים ישראליים" מסוגים שונים. היא מעוניינת במיוחד בסוג מסוים של "מרחבים ישראליים", מרחבים שאינם לגמרי מתוכננים, מצד אחד, ואינם לחלוטין אינדיבידואליים או פרטיים, מאידך, אלא איזשהו תחום שנמצא ביניהם מרחבים שנוצרים באינטראקציות שונות בין תכנית ו"שטח", בין מוסדי לבין פרטי, בין תכנון להתנהגות ספונטאנית, בין מה שתוכנן על ידי אדריכלים לבין קבוצות של מבקרים או צרכנים.

סימן-טוב נוגעת בשני ערכים מתחרים בחברה הישראלית, מתח שניתן לזהותו בכמעט כל מרחב ישראלי: מתח בין פרטיקולאריות לבין אוניברסאליות. מתח זה מקבל ביטויים ויזואליים מאלפים, ולעיתים גם משעשעים מאוד. הוא ניכר ברצון לכונן כאן חברה המבוססת חילון של ערכים יהודיים. כגון הרעיון של גנים לאומיים, שאינו ישראלי או יהודי במיוחד, וכמו רעיונות רבים אחרים מתחומי התכנון ואהבת הארץ, הוא מבוסס על אימוץ תכניות ואידיאולוגיות שמקורן זר. אך בגרעינו הוא קשור לניסיון ליצור, לשמר, להגן ולטפח את הפרטיקולאריות של הארץ (נופיה הייחודיים ועברה הייחודי) כערך מהותי של החברה שמתפתחת.

היא הציגה תערוכות יחיד במוזיאון הרצליה, מוזיאון חיפה לאמנות, מוזיאון ברעם, גלרית הקיבוץ, ברוטפאבריק ברלין, גלרית שניידר שיקאגו ועוד, וכן בתערוכות קבוצתיות במוזיאון לצילום עכשווי בשיקאגו, מוזיאון ישראל, נחום גוטמן תל אביב, מוזיאון אשדוד לאמנות, הגלריה האוניברסיטאית חיפה, מוזיאון חיפה לאמנות ועוד.