רותי דה פריס גרה ופועלת בתל אביב. היא בעלת תואר MFA מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, תל אביב (2015); תוכנית חילופין בבוז-אר פריז (2014); תואר B.ED בחינוך ואמנויות מהמדרשה, מכללת בית ברל (2012).

העבודה של רותי דה פריס יכולה להיתפש כספירלה המתרחבת באופן תמידי, אוספת מוטיבים וחומרים חדשים לכדי יצירת מיתולוגיה אניגמטית שממשיכה לטרוד את יצירותיה, הנקלחות גם מאמנות עתיקה, ילידית וחיצונית לעולם האמנות, ולעיתים גם מעולמות האופנה, הפטרנים ועיצוב החלל.

בתנועה מתמדת בין עבודה סיזיפית-אובססיבית ואקספרסיביות מידית, הפסלונים הקולנועיים של דה פריס, העשויים בעיקר מחומרים זולים, מציעים רק צל של תשתית, נוכחות חלולה. אוסף פוחלצים זה ממלא סביבות המסוגננות כבמה, בהן זמן נראה קפוא בדיוק בנקודת הרתיחה, ומשאירות לנו כוריאוגרפיה שקטה של תנועות מושהות ותחושות טעונות. בנקודות לימבו אלה, המסודרות בקפידה, ההבחנות בין אדם לחיה, זכרי לנקבי, אורגני למלאכותי, נמוגות.

באמצעות השימוש שלה במדיומים שונים של אומנות, דה פריס חוקרת נושאים של מגדר, עבודה, והיררכיות יצירתיות, כמו גם במסגרות תרבותיות של קיטש ומלודרמה. העיטורים, הפטרנים והסימטריה תופסים את המקום המרכזי ותורמים למתח קבוע בין דו-ממדיות ונפח, בין הגרפי והפיסולי, בין הסמל והנוכחות.

בין תערוכות היחיד שלה ניתן למנות את מוזיאון נחום גומטן, בית האמנים, הרצליה וגלריה הקיבוץ, תל אביב; פרויקטים שימל, מרכז האמנות דרזדן, ועוד. בין התערוכות קבוצתיות ניתן למנות את מוזיאון תל אביב לאמנות; מוזיאון האמנות העכשווית בהרצליה; MoBY: מוזיאוני בת ים; מוזיאון פתח תקווה לאמנות, והביאנלה הלאומית השישית והשמינית לציור, ירושלים, בין השאר. היא זכתה בפרסי האמן הצעיר של משרד התרבות (2016); פרס רפפורט (2020); מענק קרן יהושע רבינוביץ (2015); מענק אמנות Asylum (2022); והשתתפה במגורים בסיטה אינטרנשיונל בפריז. יצירותיה מוצגות באוסף האמנות של הארץ, אוסף מוזיאון תל אביב, מלונות אטלס ובאוספים פרטיים רבים.