גוף העבודה של יעל אפרתי (נ.1978, פתח תקווה) מורכב ברובו מאובייקטים, פסלים. יחד עם זאת, הוא נובע באופן מובהק ׳מתודעה צילומית׳. עבודותיה לוכדות אפיזודות יומיומיות, תוך כדי התמקדות בסיטואציות מרחביות ונקודות מבט. הן נעות בין תיאור של זכרון פרטי לבין תיאור של הוויה מתמשכת של מקום (על פי רוב מרחב אורבני). עבור אפרתי החשיבות אינה האובייקט, אלא האופן שהוא מעורר את הזיכרון, או למעשה, את ההפעלה הדמיונית של המרחב – בדגש על היחסים בין האנושי, האדריכלי והמקום עצמו.

עבודותיה של אפרתי הוצגו במוזיאונים, גלריות וביאנלות בארץ ובעולם, ביניהן: Kunsthalle דיסלדורף, The center for polish sculpture אורונסקו, MNAC בוקרשט, Art Encounters טימישוארה, הביאנלה לאמנות עכשווית קוצ׳ין, Museu Colecao Berardo, ליסבון, מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב, מוזיאון פתח תקווה, מוזיאון הרצליה ועוד.

אפרתי זוכת פרס עידוד היצירה ופרס אמן צעיר מטעם משרד התרבות, פרס ע״ש שמואל גבעון מטעם מוזיאון תל אביב, כמו גם זוכת מלגות מטעם ארטיס, קרן אוסטרובסקי ומפעל הפיס.

עבודותיה נמצאות באוסף מוזיאון ישראל, אוסף מוזיאון תל אביב, אוסף שוקן, כמו גם באוספים פרטיים בארץ ובעולם.
אפרתי בוגרת תכנית ה-MFA של בצלאל ובעלת תואר ראשון מהמחלקה לצילום בבצלאל.
כיום מלמדת במחלקה לצילום בבצלאל ובסמינר הקיבוצים.