"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (קהלת ג', א) כל חומר משתנה/מתבלה בקצבו. בקוד האתי הבינלאומי של מקצוע השימור, הוטלה על המשמר האחראי משימה לנסות ולהיטיב, בשיטות אקטיביות ופאסיביות, עד כמה שניתן, עם נכסי התרבות, בכדי לקיימם לדורות הבאים. אך האם תמיד ניתן לעשות זאת? והאם ראוי תמיד לעשות זאת? וכיצד? הדס סרי, משמרת במוזיאון ישראל, תספר על עבודתה כמשמרת חפצים ב"מעבדות לשימור מתכות וחומרים אורגניים״ תוך הצגה של מקרים מגוונים אשר ישקפו דילמות טכניות ורעיוניות שצצות ועולות באופן יום יומי בעבודה המוזיאלית. להרצאה המוקלטת:

ביוגרפיה:
הדס סרי עובדת מזה שבע שנים, כמשמרת חפצים ב"מעבדה לשימור מתכות וחומרים אורגניים" במוזיאון ישראל. בעלת תארים בכימיה ותולדות האמנות מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני נוסף ב"שימור חפצי אמנות וארכיאולוגיה"באוניברסיטת קווינס שבקנדה. עם תום לימודיה התמחתה במעבדה לשימור של חפירות ה"אגורה היוונית" מטעם "בית הספר האמריקאי ללימודים קלאסיים באתונה", יוון, ב"מוזיאון לציוויליזציה קנדית" באוטווה ובמעבדות לשימור של המכון הארכיאולוגי באוניברסיטה העברית. בנוסף עבדה שנתיים כמשמרת קרמיקה ברשות העתיקות.