מסאמי גדלה בטוקיו וסיימה את אוניברסיטת ג'ושיבי לאמנות ועיצוב בטוקיו, שם למדה טכניקה מסורתית יפנית של צביעת בדים ואריגה ידנית. כיום היא גרה באי ראוניון. היא יוצרת מיצבים תלויי-מקום גדולי ממדים, לעתים קרובות בטבע, אותם היא מייצרת מסיבים טבעיים ומנחושת, ומשלבת בין היתר ציור וקליגרפיה. עבודותיה, הנעות בין אמנות עכשווית למסורתית, עוסקות בסוגיות הנוגעות למערכת היחסים השבורה בין האדם לטבע, ומשקפות אנרגיות וכוחות נסתרים היוצרים והורסים.

עבודתה של מסאמי היא אינטואיטיבית ומכוונת תהליכים. היא מגיבה לתהליכים פיזיים ונפשיים-אישיים שהיא עוברת כשהיא מאכלסת חלל מסוים. העבודה שמתקבלת מהווה פאוזה בתהליך ולא אובייקט מוגמר. המיצבים אותם היא יוצרת מזכירים לרוב גוף, נוכחות חמקמקה ועדינה המחפשת את מקומו במרחב לא מוכר. מדובר בפורץ משונה, אך יחד עם זאת נראה כאילו תמיד היה שם.

העבודות של מסאמי מדברות בטונים שונים מזה של מה שאנחנו רגילים בחברה המודרנית המערבית. הם לוחשים וצועקים בו זמנית, מהדהדים רוח רפאים של טבע ובני אדם, רגשות של הנאה וכאב.

המיצב "אובייקט עצמי" הוא יצירה אישית ופואטית הנובעת משהייתה בת שלושת החודשים בתוכנית הרזידנסי של ארטפורט. בעולם הפסיכולוגיה, אובייקטים עצמיים הם אובייקטים חיצוניים שאינם נחווים כנפרדים ועצמאיים מהעצמי, אלא משלימים אותו. הם מחזקים ובונים את תחושת העצמי וכן הכרחיים לתפקוד תקין. שלא כמו דיוקן עצמי בעגה האמנותית, אובייקטים עצמיים אינם ייצוג של העצמי, אלא חלק מהמקום ממנו העצמי יכול להתפתח ולהגשים את העצמיות שלו. מלאכת המיצב, מעין אריגה אובססיבית, גזירה וקיפול, משקפת מסע פנימי המגיב לחלל האינטנסיבי בו שהתה האמנית. במילותיה של מסאמי היא "נשפה בלגן יפהפה".