תערוכות

המצלמה של רון עמיר רואה ירוק בכל מקום: אזורים חקלאיים, צבאיים ופרטיים; דשא סינתטי לצד טנק מתנפח; צבעי הסוואה לצד ירוק העד של עצי הברוש. הגליל, שבו הוא חי בשנים האחרונות, מאפשר לו זוויות התבוננות חדשות על הנוף המקומי ועל הנרטיבים השזורים בו. המצלמה שלו מתעכבת על הפרטים הקטנים, האופנים שבהם הנוף מוכפף לצורכי האדם, המתח שבין חופש לפיקוח, בין אלתור לפתרון.  ...

הלל רומן יוצר ציורי פחם ענקיים. הוא חוזר לחומר הראשוני, שעימו יצרה האנושות אמנות, וחוזר גם ליצרים הראשוניים, שהניעו אותה. בפחם, שמקורו באש, הוא מצייר את השלכותיה של האש ההרסנית הבוערת בבני אדם.  

מקורם של הציורים בסיפורי לוחמים, המתמודדים עם המלחמה שבאה לפתחם בדרכים שונות. "שרפו את הספינות" הוא ביטוי המיוחס לכובש הספרדי קורטס, שרצה להבהיר לחיילים שבאו...

נונפיניטו 2024, תערוכת הסיום של אמני תכנית הרזידנסי השנתית של ארטפורט, שהחלה באוקטובר 2023 ומגיעה לסיומה בימים אלו, מציגה פרויקטים ורעיונות חדשים שצמחו מאחורי הדלתות בששת הסטודיואים בשתי הקומות שמעל הגלריה.

המציאות, זו שאי אפשר לחמוק ממנה יותר, נוכחת ולא נוכחת בכל דבר שנעשה בשנה האחרונה, בין אם במודע ובין אם לא. בין אם היא באמת שם, או בין אם זה רק אנחנו, הצופים, שלא...

הקמתה של מדינת ישראל מביאה איתה שינוי מהותי בעיר חיפה. עם סיומה של המלחמה משתנה איזון התושבים בעיר, וחיפה נשארת ללא מרביתה של האוכלוסייה הפלסטינית. עיריית חיפה בראשותו של אבא חושי מקבלת את ההחלטה על הקמת מבצע צבאי להריסת העיר העתיקה. זהו רגע מכונן בהיסטוריה של העיר. מבצע צבאי זה המכונה ׳מבצע שקמונה׳, מבקש לישר קו ולשנות את ההיסטוריה הענפה המגולמת בזיכרון העירוני. בשונה ממרחב עירוני הנבנה לאיטו, שכבה על גבי שכבה, לאורך התקופות והשלטונות, ומשמר תנועה טבעית של המרחב, פעולה זאת היא נקודת פתיחה לצעד מכוון שישוב וינקוט השלטון גם בערים אחרות. בשימוש הנוף מייצרת המדינה נרטיב חדש...

לימבו: בתיאולוגיה הנוצרית הקתולית: שפת הגיהינום; התחום שבין גן עדן לגיהינום, בו שוכנות הנשמות שמתו לפני הטבלתן לנצרות. הן אינן זכאיות לגן עדן, אך גם אינן נידונות לגיהינום.

בהשאלה: מצב ביניים; מצב בלתי ברור; מצב של הזנחה ושכחה; אי יכולת להגיע להכרעה, מבוי סתום( מילון אבניאון )...

בלב התערוכה פרויקט עליו עובד עידו מיכאלי בשנים האחרונות – ארבעה שטיחי ענק, כ-5 מטרים כל אחד, ומתארים את סנטרל פארק בניו יורק. ארבעת השטיחים מתארים את הפארק בארבעת עונות השנה, והצבעים האופיינים להם מתמזגים עם גווני השטיח הפרסי המסורתי. המוני פרטים טופוגרפיים מדויקים ומדוקדקים מהפארק – גנים, אגמים, שבילים וגשרים, מיוצגים כולם כשהם עוברים הפשטה לסגנון השטיח...

"התקווה לשינוי כיוון נובעת תמיד מכך שאיננו יודעים לאן עשויות להוביל אותנו דרכים מסוימות: הסתכנות בסטייה מדרך הישר טומנת בחובה אפשרות לעתידים חדשים, ואלו עשויים להיות כרוכים בהליכה לאיבוד, באובדן דרך ואפילו בהפיכה לקוויר." – שרה אחמד.

התערוכה ״יותר ממספיק“ מאגדת אמניות ואמנים ישראליות.ים המתגוררים בארץ ובחו״ל, שהמשותף לכולם הוא אימוץ נחרץ של נקודת מבט קווירית ושל גישה קווירית, המעזה להסתכן...

נונפיניטו 2023, תערוכת הסיום של אמני תוכנית הרזידנסי של ארטפורט, מסמנת עשר שנות פעילות של מרכז האמנות ארטפורט. עשור של סטודיואים לאמנים מהארץ ומחו"ל, של תערוכות ואירועים, ספרים, סרטים, שיחות ומחשבות. עשור של תמיכה באמנות ובאמנים.

מאז השנה הראשונה מוצגת בסוף שנת הפעילות של התוכנית תערוכת "נונפיניטו", שהשאילה את שמה מסדרת פסלים לא גמורים של כמה מאמני הרנסנס, ביניהם מיכלאנג'לו ודונטלו...

בארץ זו, / באדמה זו, / בשדה זך זה, / מי ייתן ונטמון / רק זרעי חמלה ואהבה
– רוּמי

המשורר הפרסי והמיסטיקן הסוּפי בן המאה ה-13, ג'לאל א-דין רוּמי, ממשיל את האהבה לזרע הנטמן בקרקע פורייה, זרע שיש לטפחו על מנת שיצמח, ישגשג ויזין אותנו. פעולת ההתמסרות...

דרך כפרית. עץ. ערב.

שורת הפתיחה של המחזה "מחכים לגודו" מגדירה, בשלוש הוראות תפאורה קצרות, את האווירה ששולטת על המחזה כולו. המתנה ללא תכלית, חיפוש ללא משמעות. אבסורד קיומי שמתנקז לאבסורד יומיומי...

וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם: "אֶעֱבֹרָה", וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי גִלְעָד: "הַאֶפְרָתִי אַתָּה?", וַיֹּאמֶר: "לֹא". וַיֹּאמְרוּ לוֹ: "אֱמָר נָא: שִׁבֹּלֶת", וַיֹּאמֶר: "סִבֹּלֶת", וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן, וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן

(ספר שופטים, פרק יב)...

נונפיניטו 2022, תערוכת הסיום של אמני תכנית הרזידנסי של ארטפורט, מציגה פרויקטים ורעיונות חדשים שצמחו בשתי קומות הסטודיואים של ארטפורט במהלך השנה האחרונה.

המושג "נונפיניטו" מתייחס במקור לסדרת פסלים לא גמורים של כמה מאמני הרנסנס, אך משמש גם לתיאור הרצון המודע לייצג רעיונות בשלבים שונים של עשייתם, תוך כדי קריאת תיגר על מושגים של תוצאה, סיכום וסוף. "נונפיניטו" מסמל השנה גם את האפשרות שלא תמיד נוכל לסיים מה שרצינו, שלא הכל נתון בידינו. "ממנטו מורי", זכור את מותך, היא התובנה שהסכנה...

הצעה של חבר, חוקר מוח, תביא את מעיין שחר לגשת לבית החולים איכילוב. היא תשתה מנת סם מדודה, מלווה באסיסטנטית תשוטט במסדרונות לבנים. אחר כך תשכב, תוכנס ל-MRI, היא תיתן למכונה להלך בתוך ראשה. לאט תנטר המכונה רקמות מוח בעזרת המים בגופה, תסרוק בצורה אנכית ואופקית מקודקוד הראש לעמוד השדרה, ולבסוף תוציא פלט, שכבות של שחורים, לבנים ואפורים, סריקות שמספרות את מוחה...

הקירות בסטודיו של ניתאי חלופ גבוהים, מתנשאים למעלה, לבן מלוכלך, פה ושם עקבות קידוחים. מרצפות טרצו ישנות קטנות, כתמי צבע, עליהם מעט רהיטים, שולחן, מדפים עמוסים ברזלים. על הקיר הצפוני חלונות גדולים, בבוקר תצבע השמש את הסטודיו באור בוהק שבמהלך היום יבהיר. יש כיסא משרדי אחד, שמטייל בין החלקים השונים. ובאמצע חלל ריק.

החלל הריק לובש תפקידים מתחלפים. לרגע הוא אתר בנייה: תבניות עץ מלוכלכות עומדות במרכזו מוכנות ליציקה, שקיות מלט נשפכות לאמבטיה שחורה, דליי מים מתערבבים, מוטות ברזל...

לכבוד עונת הגורים של התנים, השקה מחודשת לפרויקט "יללות זהובות" – מסע אודיו ו AR  בשבילי פארק הירקון. המשתתפים מוזמנים להאזין במכשיר הטלפון שלהם להליכה בעקבות התנים וגוריהם, לצעוד בעקבות אל התן המצרי "אנוביס" ולהתבונן בנקודות המפגש השונות של האדם והחיות המתגוררות איתו בפארק.

דרך אפליקציה ייעודית, בסיור שאורכו כ 50 דקות, יראו המשתתפים את הפארק כפי שמעולם לא ראו אותו – ממקומות המסתור של התנים בהם הם משחקים עם הגורים הקטנים, ועד...

"כשאנחנו לומדים לראות כיצד דימויים מתפקדים, אנחנו יכולים ללכת מעבר למה שרוב הדימויים מציגים בפנינו, מעבר למה שרוב הדימויים רוצים שנראה. וכאשר זה קורה, אנחנו כבר לא רואים את הדימוי, אלא את הדימוי הנגדי." 

קווין בי. לי – הרון פרוקי: הדימוי הנגדי...

כוס נושקת לכוס, עין פוגשת בעין, ידיים מושטות ללחיצה. ב"טעויות העתיד וכיבוד קל" מפגיש גיא גולדשטיין שני אירועים שונים – היריד העולמי רב המשתתפים וקוקטייל ביתי קטן ואינטימי. מהשקת כוסות יין להשקת גשר הזהב בסן פרנסיסקו, משיחה בארבע עינים למערכת כריזת חוצות, מהדרישה שלא להתקהל לכמיהה להיות חלק מהקהל, התערוכה מתבוננת על הצורך הבסיסי במפגש אנושי ועל המקומות בהם הוא מתכופף ומתאים את עצמו לצורך האנושי בארגון, פיקוח ושמירה על הנורמות – הצורך לדעת את כל מה שקרה, קורה, ואמור לקרות...

בתערוכת היחיד שלה בגלרית ארטפורט הינדה וייס מתבוננת על הדרך בה מושגים כמו זמן ומרחב קיבלו משמעות אחרת בשנתיים האחרונות. חומרי וידיאו תיעודיים שנאספו בשיטוטים ברחובות ניו יורק במקומות שונים ובזמנים שונים מתחברים יחד בוידיאו קולאז' לזמן מרובד, שמאפשר התבוננות חדשה על רגע הביניים בו אנחנו נמצאים.

מגיפת הקורונה תפסה את העולם נבוך ובלתי מוכן. את הינדה וייס היא תפסה בניו יורק ברגע של מעבר בין דירות. ללא מקום קבוע לגור בו ובימים בהם תוכניות מתבטלות בזו אחר זו, היא...

רוח של נוכחות מתעתעת שוהה על תערוכת נונפיניטו 2021. תחושה של מציאות שקשה לאחוז בה, של דברים שלרגע הם כאן ורגע אחרי כבר אינם. במידה רבה, זוהי רוחה של התקופה כולה – תוכנית משכן האמן השנתית החלה בין הסגרים ונמשכה לתוכם, כשבדרך ניסינו כולנו להבין את ההגבלות והמגבלות, האפשרויות והבעיות. בתוך מערבולת של בידודים וחיסונים, לצד ביקורי סטודיו, סדנאות, שיחות ומפגשים, ניסתה תוכנית הרזינסי להשאר עד כמה שאפשר במרכז, בטבור הקבוע של הסערה, ולהעניק קצת יציבות בעולם שהלך ואיבד אותו...

"סמיכות" מציגה שתי תערוכות יחיד זו לצד זו, מחוברות בחוטים דקים של צבע, חומר, עניין ושותפות גורל.
אורלי סבר ומריה סאלח מחאמיד שהו בתוכנית משכן אמן בארטפורט בקיץ 2020. התוכנית, שהחליפה את תוכנית הרזידנסי הבינלאומי של ארטפורט שהפסיקה בעקבות מגבלות הטיסות לישראל, העניקה סטודיו ומגורים לאמנים שגרים למעלה מ 100 ק"מ מחוץ לתל אביב. אורלי סבר מקיבוץ כברי ומריה סאלח מחאמיד מעין מאהל נפגשו מחדש בארטפורט והפכו לשכנות לרגע. כל אחת בסטודיו שלה יצרה עולם שלם ונפרד, אבל שתיהן יצרו עולם שהצבע השולט בו הוא שחור, בעל מרקם סמיך הבולע את הצופה פנימה כאל מעין חור שחור, כך שנדרש מבט...

בתערוכה "חוץ ממני" מקימות תכלת רם ונעמה ערד דירת מגורים בתוך הגלריה של ארטפורט. גבולותיה נזילים – פנים הגלריה וחוץ הבית מתערבבים זה בזה; זהותה מעורפלת – זוהי דירה ריקה מאדם ומלאת סימני חיים; הגדרתה מטושטשת – זוהי אפשרות של בית בתוך גלריה, בתוך בנין לבן וחדש בין מוסכים ישנים, בשכונה שמשנה את פניה מאזור עסקים לאזור מגורים, תוך כדי תקופת חיים בה אנשים מסתגרים בדלת אמותיהם...

קיץ 2019 החל בהתרגשות גדולה. לאחר מסע חיפושים ארוך נפתח הבניין החדש של ארטפורט וחדרי הסטודיו התמלאו באמני תוכנית הרזידנסי. הממ"ד הוסב לסדנת הדפס, שולחן הישיבות לשולחן פינג פונג והקירות התמלאו בעבודות אמנות. רגע אחרי שהתחילה תוכנית משכן האמן השנתית הציגו כל חברי המחזור החדש בתערוכה הקבוצתית "אמא בשלי לי מיץ גנבים".

12 חודשים וחיים שלמים לאחר מכן, הם שבים ומציגים זה לצד זה עבודות שנוצרו בין כותלי הבניין. במהלך השנה רבת התהפוכות גלריית ארטפורט, כמו שאר העולם, נסגרה למספר חודשים...

בהיררכיית הדימויים, לדימוי האנלוגי שמור מקום של כבוד. זהו דימוי מרשים, עשיר, בעל עומק, המתפקד כ"ערובה לחזותיות טהורה", כפי שמנסחת זאת האמנית והתיאורטיקנית היטו סטרייל. מעמדו הפריבילגי של הדימוי קשור קשר הדוק למושגים כמו מקוריות, יחידאיות ואיכות. "רזולוציה", כותבת סטרייל, "הפכה לפֶטיש והיעדרה נתפס כסירוס של מעמד המחבר". אבל הטכנולוגיות החדשות שצמחו בעשורים האחרונים פגעו במעמדו של הצילום האנלוגי, כמו גם בסט הערכים המשויך אליו. הדגש על "המקור" וההילה הכרוכה בו הוסט לעיסוק ביכולת ההשתנות וההעתק של הדימוי. הפילם הפך לקובץ דיגיטלי, משאיר אחריו לא רק נוסטלגיה אל החומריות של הסליל אלא בעיקר געגוע להיגיון האנלוגי, על ההמשכיות, החד פעמיות והאינדקסליות הטבועה בו...

"ברוכים הבאים ליפו" מציגה את עבודותיהם של אורי אליעז, סופי יונגרייז ונחום ענבר, שלושה פסלים שיוצרים עולמות אנושיים, מסעירים ואינטימיים מעץ ואבן.

המעבר של ארטפורט לפני מספר חודשים למעונו החדש ברחוב העמל לווה בהתרגשות גדולה. לשמחה מהמבנה נוספה גם התלהבות מהשכונה החדשה. אחרי חמש שנות פעילות במתחם מבודד יחסית בדרך בן צבי, מצאנו את עצמנו בלב הפועם של עולם האמנות. לצד המפגש עם גלריות וסטודיואים של אמנות עכשווית שהחל לפרוח בקריית המלאכה בעשור האחרון, שמחנו...

ב 1837, אחרי קריירה מבוססת כצייר, לקח סמואל מורס את מתקן העץ ששימש אותו עד אז למתיחת קנבסים ובנה על בסיסו את מכשיר הטלגרף הראשון. תהילתו הגדולה לא הגיעה, כפי שקיווה קודם לכן, ממשיחות המכחול האלגנטיות וציורי הענק המדויקים והמדוקדקים שלו, אלא דווקא מקווים ונקודות אחרים. הסימנים האלקטרומגנטיים – קו נקודה קו – תורגמו לאותיות והתחברו למילים, ואפשרו, לראשונה בתולדות המין האנושי לתקשר מרחוק. לא עוד תופים, מדורות וכלי נשיפה – מורס נתן לנו את היכולת להעביר מסרים למרחקים ארוכים. מאז לא הפסקנו...

רגע אחרי יום הולדתו הארבעים, שב גבי קריכלי לחוויה מעצבת מתחילת שנות העשרים לחייו. הוא חוזר לנסיעה לילית ארוכה בשדה טבק בארצות הברית, רגע אחרי שהשתחרר מהצבא, רגע אחרי אסון התאומים ששילח אותו מניו יורק. בנסיעה הלילית בשדה שאינו נגמר הוא מבין שאף פעם אי אפשר באמת לברוח. כשהוא מוקף בפרחי הענק היפים עד כאב הוא מחליט לחזור לישראל ולעסוק באמנות...

"נונפיניטו" 2017 הוא לא רק רגע הסוף של המחזור החמישי של תוכנית הרזידנסי של ארטפורט, היא גם סופה של תקופה. זו התערוכה האחרונה שתוצג בגלריה של ארטפורט בדרך בן צבי 55. אחריה יעזוב ארטפורט את המתחם בדרכו לחלל חדש, והמתחם כולו ייהרס בדרך להפיכתו לשכונה חדשה בדרום תל אביב.
ארטפורט הוא בראש ובראשונה תוכנית התומכת באמנים מהארץ ומחו"ל, בדרך להגשמת הרעיונות ועבודות האמנות שלהם. אבל ארטפורט הוא גם מקום. לא יכולנו לדעת לפני שהתיישבנו בקונטיינרים הישנים של בזק את השפעת החלל על אופיו של ארטפורט, על טיב היחסים בין האנשים, על מהותן של העבודות שיצמחו בו. אבל למקום, למרחב, לחלל העבודה ולאזור הציבורי...

לאחר חמש שנות פעילות במתחם בדרך בן צבי 55, ולאחר כמעט שנתיים של פעילות ללא בית של הפסקה בחיפוש אחר מקום חדש, ארטפורט פותח שוב את שעריו במבנה ברחוב העמל 8 בתל אביב!
עם הפתיחה מחדש תמשיך תוכנית הרזידנסי להתקיים כבעבר, עם שישה אמנים ישראלים שמגיעים לשהות אמן של שנה, ואמנים ואוצרים בינלאומיים המתארחים לתקופות קצרות יותר. לצד תוכנית הרזידנסי תפתח מחדש גלרית ארטפורט ובה פעילות ענפה הכוללת תערוכות, יריד ספרי אמן שנתי, מפגשי אמן, סדנאות מקצועיות, קבוצות קריאה, הקרנות ועוד.
...

התערוכה הצעות לסֵדֶר מעמידה במרכזה את החוק, המשפט והצדק. היא מבקשת לקדם סדר יום בו מתקיים חיבור אמיץ, מפתיע ואקטיביסטי בין שדה המשפט ושדה האמנות החזותית העכשווית דרך עבודות אמנות המדברות עם השדה המשפטי. התערוכה נולדה בעקבות סדרת מפגשים תחת הכותרת 'לקראת דמיון משפטי' בהשתתפות אמנים/ות, אוצרים/ות, משפטנים/ות וחוקרי/ות תרבות שהתקיימו בארטפורט במהלך השנתיים האחרונות ועסקו במתח שבין דמיון משפטי לדמיון אמנותי...

בין השנים 2015-2016 שהו 21 אמנים וחוקרים ישראליים ב"מגדל העוצר" בקושנדל שבצפון אירלנד, עיירה קתולית עם שורשים אירים- רפובליקנים.

מגדל הלבנים  הקטן, המתנשא לחמש קומות,  נבנה בצומת הדרכים המרכזי בעיירה  ב 1817, על ידי הפאודל פראנסיס טרנלי, פרוטסטנטי ומבעלי חברת הסחר הגדולה East India Company, שבין השאר סחרה בתה ובאופיום באותן שנים. את מגדל העוצר הוא בנה בהשראת מגדלים סיניים שראה במסעותיו. במקור נבנה המגדל כבית מעצר לבטלנים  ופורעי חוק ולמי...

״הלשכה להנפקת מסמכי אמינות״ מזמינה אתכם לקחת חלק באירוע ההסמכה הראשון שיתקיים ביום שבת, ה23 ליולי, בשעה 19:30.
הלשכה הינה עבודת פרפורמנס שבמהלכה יסקרו האמנים את החפצים שיובאו להם על ידי מבקרי התערוכה, תוך בחינת המרכיבים הפיזיים והסיפוריים סביב אותם חפצים. עבור כל חפץ תופק תעודת אמינות מקורית ומהודרת, שנוצרה כתוצאה מסקירתו ומהסיפור שסופר אודותיו. עותק אחד מן התעודה יוענק למשתתפים בפרפורמנס בעוד שהשני יאורכב בארכיון של "הלשכה להנפקת מסמכי אמינות".
...

התערוכה "ידי זהב" היא תוצאה של שנת עבודה משותפת בין דוד עדיקא והילה טוני נבוק בארטפורט, שבסופה רעיונות אודות אסתטיקה, חלל, עיצוב וקיטש, התגבשו יחד לשיתוף פעולה שבו כל אחד מהצדדים תומך בשני, משבש את פעולתו ומפתיע אותו.

מתוך שיחה בין ורדית גרוס, הילה טוני נבוק ודוד עדיקא:...

סוף השנה הרביעית של תכנית הרזידנסי של ארטפורט ממשיך את מסורת תערוכת "נונפיניטו" – תערוכה שמתקיימת עם סיום השנה ומציגה פרויקטים ורעיונות חדשים שצמחו במהלך תקופת הרזידנסי, אך מתעקשת שלא להיות תערוכת סיום או סיכום.

המושג "נונפיניטו", שמתייחס במקור לסדרת פסלים לא גמורים של כמה מאמני הרנסנס, משמש גם לתיאור הרצון המודע לייצג רעיונות בשלבים שונים של עשייתם, תוך כדי קריאת תיגר על...

התערוכה "נקודת מגוז"בוחנת את דרכי ההבניה של נראטיבים לאומיים תוך עיסוק בשאלות של חוויות וזכרונות קולקטיביים ודרכי היווצרותם. בבחינת מנגנונים אלו, מביטים האמנים פנימה – חושפים, בוחנים ומהתלים במנגנוני הייצור שבאמצעותם מבקשות אומות לבסס ולבדל את זהותן, תרבותן וגיבוריהן.

נקודת המוצא של התערוכה היא מספר אירועים מקבילים שהתרחשו במזרח התיכון ובתת-יבשת ההודית בשנים 1948-1947 ובמרכזם סיום השלטון הבריטי. דרך עבודותיהם של אמנים...

אנו שמחים להציג גרסה מקומית ומורחבת לביתן שייצג את ישראל בבינאלה האחרונה לארכיטקטורה בונציה. הביתן עבר התאמה לגלריה של ארטפורט, ולתערוכה התווספו גם תצוגה עשירה של חומרי המחקר סביבה, ושל סיפורים קצרים שנכתבו במיוחד עבורה.
ה Urburb הוא יציר כלאיים חדש המתייחס לטשטוש בין האורבני (Urban) ובין ההתפרשות הפרברית (suburb) שמאפיינת את רוב אזורי המגורים בישראל. ה Urburb הוא פסיפס מקוטע הבנוי איים איים, שילוב של עיר גנים גרעינית מראשית המאה העשרים, שיכונים ציבוריים משנות החמישים, ובנייה תאגידית גנרית של העשורים האחרונים.
...

מאז תחילת שנות האלפיים מכריזים המדענים כי אנחנו נמצאים בעיצומו של עידן גיאולוגי חדש. אחרי שעידנים קודמים נוצרו כתוצאה משינויים בטבע, דוגמת נפילת מטאור, התקרבות לוחות טקטוניים או התפרצות הר געש, אנחנו נמצאים עתה בעידן האנתרופוקן (Anthropocene) בו הפכה לראשונה האנושות עצמה לכוח המשנה את הסביבה.

למעשה – הכל התחיל מהאש. כאשר הצליחו בני האדם לשלוט ולרתום לטובתם את האש, ניצת תהליך הבדלות המין האנושי מצורות חיים אחרות. האש אפשרה לאנושות להגן על עצמה...

תערוכת היחיד של יאיר פרץ נוצרה בעקבות המפגש אישי של האמן עם פגועי נפש במסגרת עבודתו בשנים באחרונות. התערוכה יוצאת מהפן האוטוביוגרפי אך מציעה בו בזמן התבוננות ובחינה של מושגי ה"שיגעון" ו"מחלת הנפש" בראי החברה כיום. התערוכה כוללת עבודות ציור ופיסול משלושת השנים האחרונות ומלווה בטקסט של מנחם גולדברג.
עבודתו של פרץ, אמן שפועל במסגרת תוכנית מתחם האמנים "ארטפורט" מיסודה של קרן אריסון, מרבות לעסוק בתכנים חברתיים ובדמויות השוליים של החברה הישראלית. ניתן לראות זאת גם בעבודותיו הקודמות כגון סדרת העבודות "טבע אורבני" (2005-2008) שבה התייחס לחיי הרחוב בדרום ת"א דרך חייהם קבצנים, חסרי בית ו"גוררי" עגלות שהפך ליצורי כלאיים של...

התערוכה שמיים משוחררים עוסקת בשאלה כיצד ניתן להפקיע את המבט מלמעלה מבעלי הכוח (הצבא, המדינה ותאגידים גלובליים) ולאזרח אותו כך שהידע המופק באמצעות צילום אווירי למשל, ישרת את האזרחים ולא ישמש כנגדם. תהליך זה של הדמוקרטיזציה של המבט מלמעלה מעסיק כיום אמנים, חוקרים ואקטיביסטים רבים, במיוחד לאור השימוש ההולך וגובר במערכות מיפוי דיגיטליות מצד אחד, והשימוש האינטנסיבי במזל"טים צבאיים למטרות ריגול והתקפה. זהו תהליך שמשפיע על כולנו בדרכים ישירות ועקיפות, והתערוכה מציגה כמה מהפרויקטים המעניינים ביותר שנעשו בתחום הזה בשנים האחרונות על ידי אמנים מובילים בארץ ובחו"ל. בכך מתייחסת שמיים משוחררים גם למגמה ההולכת וגדלה בשדה האמנות העכשווית שבה אמנים...

תערוכת סוף השנה של ארטפורט מתרחשת ברגע מלאכותי בזמן – רגע שלפני תוכנית הרזידנסי מסתיימת, אבל לאו דוקא כשהפרויקטים עליהם עבדו האמנים בשנה האחרונה מגיעים לידי סיום. גיא גולדשטיין, הינדה וייס, נטליה זרובוב, ציון אברהם חזן, רון עמיר ותנועה ציבורית לא מציגים תערוכת סיכום שנה – "נונ פיניטו" היא הזדמנות להכיר את הפרויקטים לפני שהושלמו, אך כשהם כבר מוכנים לחשיפה לקהל...

תוכנית רזידנסי היא מעצם מהותה מעין מקום ביניים – לא המקום המלוטש  של הגלריה, ולא לגמרי המובלעת הפרטית והאינטימית של הסטודיו. זוהי מסגרת זמנית המאפשרת לאמנים להיפגש עם הקהל לעיתים קרובות.   זהו זמן (זוהי הזדמנות) להתנסות, להרפתקאות חדשות, לעבודה על רעיונות שאינם נדרשים להיות מעובדים עד תום. אפשר לדמות את הרזידנסי למעין מעבדה – מקום בו ניתנת לאנשים יצירתיים יד חופשית לעבוד זה לצד זה.  ...

בעברית נהוג להשתמש במושג "מסתננים" כדי לתאר חדירה דרך גבול מדיני לשם ביצוע מעשה טרור. גם המקבילה האנגלית של המושג, infiltrators, מתארת חדירה עוינת מעבר לקווי אויב או התגנבות למטרת ריגול, הפיכה או השתלטות הדרגתית. לאחרונה השתרש הביטוי ביחס לאפריקנים שחצו את הגבול מאפריקה לישראל, ולצד כינויים אחרים כמו פליטים, מבקשי מקלט ומהגרי עבודה הוא ממלא תפקיד חשוב בדיון על מעמדם ועתידם. בהקשר של מבקשי המקלט, המושג "מסתננים" מקבע את מעשה חציית הגבול ומותיר את מושאיו כסובייקטים לימינליים, שנותרו לכודים, לא שם ולא כאן, אזרחים של שום מקום.
...

תערוכה "Double Bind" בארטפורט פותחת צוהר לעבודתו של האמן האוסטרי קלמנס קראוס, החי ויוצר בברלין. "Double Bind" היא תערוכת היחיד הראשונה של קראוס בישראל, והיא מציגה סדרת ציורים חדשה של קראוס כמו גם עבודת וידאו שפיתח בתקופת שהותו כאמן-אורח בארטפורט לצד עבודות וידאו מהתקופה האחרונה.

יצירתו של קראוס עוסקת במשמעותן של מחוות ובמרכזיותן. הוא מנתח את דרכי הייצוג ואת המניעים בבסיסן של תנוחות, תנועות ושפות של אינטראקציה כדי להאיר את אזורי הביניים של...

התערוכה "תנאי חיים" היא הגרסה המקומית של התערוכה הניו יורקית המדוברת Living as Form – שהוצגה בניו יורק בשנת 2011 על ידי ארגון האמנות Creative Time   ומאז מוצגת בגרסאות מקומיות ברחבי העולם.
"תנאי חיים" מציגה את המגוון הרחב של אמנות מעורבת חברתית ושיטות הפעולה השונות שלה ברחבי העולם וגם בישראל. מספינה שיוצאת למים האקסטריטוריאליים ומבצעת הפלות במדינות בהם הדבר אסור ועד למקהלה ששרה תלונות מכל העולם, מעבודתו של ויק מוניז עם ממייני זבל בברזיל ועד לספריית העובדים הזרים בגן לוינסקי בדרום תל אביב, מהבתים...

"נונפיניטו" היא לא תערוכה קבוצתית, היא גם לא בדיוק תערוכת סיום. היא הזדמנות לחגוג את סופה של השנה הראשונה של תוכנית הרזידנסי של ארטפורט ולראות על מה עבדו האמנים עינת עמיר, רפרם חדד, עידו מיכאלי, יאיר פרץ, רונית פורת והאוצרת מעין שלף, שהוזמנו לתקופה של עבודה במקביל, חשיבה משותפת והפריה הדדית בשניים עשר החודשים האחרונים.

המושג "נונ פיניטו", לא גמור, מתייחס בדרך כלל לעבודותיהם של כמה מאמני הרנסנס, ביניהם מיכלאנג'לו ודונטלו. גם אם במקור יוחס הביטוי בעיקר לסדרת פסלים לא גמורים, הרי שכיום...