תכנית סרטים 6: צבע הכסף

הסרטים המרכיבים את תכנית זו מציעים מבטים שונים על ההיסטוריה החזותית של הקפיטליזם והאופנים בהם היא באה לידי ביטוי בהווה. כל הסרטים מציעים הצצה אל מרחב סגור, שבו הדימויים שמפיק ההון שונים בתכלית מדימויי הראווה הפתייניים המאפיינים אותו בדרך כלל. איזו צורה וצבע, אם בכלל, יש לכסף, וכיצד אלמנטים אלו משתנים לאורך זמן, בהתאם לרגע ההיסטורי שבו מופק הדימוי? כיצד דימויים אלו קשורים לנושאים כמו מחאה, לאומיות ועבודה?

שעה

18:00

תאריך

שבת, 18.6.22

הכל מתחבר כשהכל מתפרק לחתיכות

אוליבר רסלר
2019 10 דק'

סרטו של האמן והאקטיביסט אוליבר רסלר מתעד את רגעי המעצר השלווים להפליא של קבוצת מפגינים במכרה הפחם בילניה (Bílina) בצפון-בוהמיה, צ'כיה. ביוני 2018 חסמו מאות מפגינים את הפעילות במכרה במחאה כנגד הפגיעה הנגרמת לסביבה. על אף החלטת המוחים לא להסב נזק למכרה ולא להתנגד למשטרה, מאות מהם נעצרו. הסרט מתחיל ומסתיים בשוט המצולם מתוך רכב המעצר, ומתמקד ברובו בפעילים המחכים לפינויים על רקע הנוף שהושחת על ידי פעולות הכרייה. את המצלמה מלווה קול של דמות בדיונית למחצה התוהה על המשמעויות וההשלכות של פעולות אי-ציות אזרחי. הסרט הוא חלק מסדרת סרטים שיצר רסלר המתעדת פעולות מחאה כנגד משבר האקלים.

בימים אלו עורכים המפגינים פרויקט גיוס כספים במטרה להילחם בתביעה שהגישו נגדם הרשויות בצ'כיה. לתרומות ומידע נוסף על הפעולה: https://www.darujme.cz/projekt/1201737?locale=en

קראו עוד

הצאצא מזכיר את ההורה

לינדה סלנדר ואוסקר מנגיון
2015 13:44 דק'

נקודת המוצא של עבודתם של הקולנוענים השבדים לינה סלנדר ואוסקר מנגיון היא שטרות כסף שהודפסו במהלך שנות ה-20 כ"כסף חירום" למקרה של משבר או אינפלציה, או כסף שניתן להשתמש בו במרחבים מובחנים כמו קולוניות או מחנות מעצר. העיצוב המוקפד של השטרות, עיצוב בעל איכות דרמטית שנועד להעביר מסרים ברורים באמצעות דימוי וטקסט, משמש את השניים כדי לעסוק ביחס בין הון לעבודה, האופי האבסטרקטי של כסף, והאופן שבו הוא קשור לזיכרון. העבודה נוצרה במקור עבור הביאנלה בוונציה ומאז הציגה באינספור תערוכות ותוכניות סרטים ברחבי העולם.

קראו עוד

מטאפורה לא מספקת

ראיין ס. ג'ופרי
2020 37 דק'

מה יכול לספר לנו אוסף האמנות של ארגון הסחר העולמי על התפתחות הגלובליזציה? סרטו הייחודי של בריאן ס. ג'פרי עוקב אחר גלגוליו השונים של בניין על חוף ימת ז'נבה. הבניין נבנה ב-1919 עבור ההנהלה של ארגון העובדים הבינלאומי וקירותיו היו מכוסים בציורים ברוח הריאליזם הסוציאליסטי אשר נתרמו על ידי ארגוני עובדים בכל העולם. לקראת סוף המאה ה-20 השתלט ארגון הסחר העולמי על הבניין וציורי הפועלים נעלמו או נהרסו לטובת דימויים מעולם הכלכלה והסחורות. כחלק מהניסיון למתג מחדש את הגלובליזציה לאחר המחאות החברתיות בסיאטל בשנת 1999, שוקמו חלק מציורי הקיר ואיתם ההיסטוריה המעמדית שהם ייצגו.   

קראו עוד
דילוג לתוכן