דנה יהלומי – תנועה ציבורית

יש בי סכנה: שבעה מגעים לימים של אי-אמון

יש בי סכנה: שבעה מגעים לימים של אי-אמון

בעקבות המגפה, בישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, נדרשה תנועה ציבורית, כמו כולנו, להגדיר מחדש את תפקידו של המרחב הציבורי, המקום בו הם מופיעים כחברה. כאן הגוף של האזרח פוגש את הגוף של המדינה. במהלך 2020 המדינה החליטה מתי מותר להיות יחד ולמי מסוכן להתקרב. כאזרחים, נאלצנו להפנים הגבלה של תנועה, ולקחת אחריות על גופנו ועל שלום הציבור.

לאורך 2020 תנועה ציבורית אספה יחד תשעה פרפורמרים בני גילאים שונים, מילדות ועד גיל זקנה, המבצעים מסכת של שבע כוריאוגרפיות השייכות למרחב הציבורי. מתוך תחושת המשבר ושבריריות הגוף, הקבוצה ממפה ומתרגלת את הפוטנציאל האזרחי של סולידריות, התנגדות וחמלה.

המשתתפת הצעירה ביותר היא בת ,11 והמבוגרת ביותר היא בת 73. באופן זה, כל אחד מהמשתתפים מבטא איכויות גופניות ותנועתיות מגוונות, הקשורות ברקע ממנו הוא מגיע וסיפורו האישי, המציפים תכנים אקטואלים הקשורים בריחוק, בשבריריות הגוף, במערכת היחסים שבין החברה לפרט וסולידריות חברתית בזמני משבר. המפגש בין הדור הצעיר לדור הבוגר יוצר רגע מרגש במיוחד לאור המשבר הנוכחי, שחייב הפרדה בין הדורות ויצר ביניהם מרחק. היצירה הרב-גילאית מזמינה ומאפשרת לקהל חדש- של ילדים ומבוגרים- לצפות ביצירת פרפורמנס ולראות את עצמם דרכה. חיבור התנועות בין הגופים השונים, והופעתם במרחב הציבורי מבקשים לשאול אודות האופן בו הגוף רושם ומגלם מקומיות, שייכות, את זיקתו לבית ולסביבה הקרובה, כמו גם לבחון את האופנים בהם הגופים השונים שנעים ביחד ולחוד, משקפים תנועה של חברה ואת יכולתה לממש פוטנציאל אזרחי על אף, או מתוך, שבריריות הגוף ותחושת המשבר.

צילום: כפיר בולוטין